חיסכון וסיוע לעצמאים- הגברת הפרוגרסיביות בדמי הביטוח הלאומי לגבי אוכלוסיית העצמאים, במקביל להחלת חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני ומתן אפשרות למשוך חלק מהסכום הצבור במצבי אבטלה תיקון לפקודת מס הכנסה, חוק פיקוח על שירותים פיננסיים וחוק הביטוח הלאומי )פרק ב' לחוק – סעיפים 19-2) הרקע לתיקון: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, טרם התיקון, חלק גדול מהעצמאים, ובפרט עצמאים ברמות הכנסה נמוכות ובינוניות, לא הפריש תשלומים לחיסכון פנסיוני, חיסכון אשר נועד לסייע לעובדים לשמר את רמת הכנסתם גם לאחר יציאתם לגמלאות.

כמו כן, ערב התיקון, מידת הפרוגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי בקרב אוכלוסיית העצמאים היתה נמוכה בהשוואה למידת הפרוגרסיביות של דמי הביטוח הלאומי בקרב אוכלוסיית השכירים. כפועל יוצא מכך, עצמאים, שהכנסתם הגיעה עד כפעם וחצי השכר הממוצע במשק, בכל חודש, הפרישו דמי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לשכירים ברמת הכנסה מקבילה. מנגד, עד לתיקון לא היה מנגנון שיכול לסייע לעצמאים בתקופות של אבטלה.

לאור האמור, נקבע בהוראות פרק ב' לחוק ובתיקונים עקיפים, בין השאר, לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל), לחוק הביטוח הלאומי, ולפקודת מס הכנסה, הסדר שיגביר את הפרוגרסיביות בדמי הביטוח הלאומי לגבי אוכלוסיית העצמאים, במקביל להחלת חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני ומתן אפשרות למשוך חלק מהסכום הצבור במצבי אבטלה. הגדרות למונחים המשמשים בפרק זה: "עצמאי"- מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה, קרי, מי שיש לו השתכרות או רווח מעסק או משלח יד כאמור בסעיף 2(1 )לפקודת מס הכנסה או שיש לו השתכרות או רווח כאמור בסעיף 2(8 )לאותה פקודה. "הכנסה חייבת בהפקדה"- מוגדרת כהשתכרות כאמור לעיל, לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון לאבטלה )כפי שיוסבר להלן). לענין הגדרה זו, ""ניכוי"- למעט ניכוי כמפורט להלן: )1 )ניכוי לפי הסעיפים הבאים לפקודה: סעיף 17(5א(- תשלומים לקרן השתלמות לעצמאי, סעיף 47 -ניכוי בשל הפקדות לקופות גמל, סעיף 47א- ניכוי בשל תשלומים לביטוח לאומי; )2 )ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14()ב( לפקודה- הוצאה לרכישת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה; בשונה מעובד שכיר, שהופך מובטל משהפסיק להיות מועסק בידי המעסיק, הרי שלגבי עצמאי, ייתכנו תקופות בשנה שבהן הוא לא עוסק בעסקו או במשלח ידו, מסיבות שונות הנוגעות למשל לסוג העסק. על כן, הוגדר "מצב אבטלה" לעניין עצמאי, כמצב שבו העצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה.

חובת הפקדה של עצמאי לחיסכון פנסיוני: עצמאי יחוייב להפקיד לחיסכון פנסיוני )לקופת גמל לקצבה( תשלומים מהכנסתו החייבת בהפקדה, בשיעור של %45.4 על חלק השכר שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק, ובשיעור של %55.12 על חלק השכר שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק. שיעורים אלה מסתכמים לכדי הפקדה אפקטיבית של כ- 8.5% מהשכר הממוצע במשק. ההפקדה לקופה תתבצע לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים. חלק מסכום ההפקדה, כמפורט בחוק, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה.

לא תחול חובת ההפקדה לפנסיה על עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה: )א( טרם מלאו לו 21 שנים; )ב( מעל גיל 60( גיל פרישה מוקדמת(; )ג( טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף; )ד( עצמאי שביום תחילתו של החוק )2017.1.1 )מלאו לו 55 שנים. 10 במטרה להבטיח את יישום חובת ההפקדה, הוסמך המרכז לגביית קנסות לאכוף את החובה. המרכז לגביית קנסות ישלח לכל עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה, ושהכנסתו החייבת בהפקדה עולה על סכום של 12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, התראה שלפיה אם לא יפקיד את התשלומים בתוך 90 ימים מיום שנשלחה לו ההתראה, יוטל עליו קנס בסכום של 500 .₪ בתחולת התיקון נקבע כי קנס יוטל רק על הפקדות שלא בוצעו בשל שנת המס 2018 ואילך. כדי לאפשר למרכז לגביית קנסות לאכוף את חובת ההפקדה, נקבע כי רשות המסים תעביר למרכז, בכל שנה, עד יום31 בדצמבר, מידע לגבי עצמאים שהכנסתם החייבת בהפקדה בשנת המס החולפת עולה על סכום השווה לשתיים עשרה פעמים שכר מינימום, ושלא הפקידו באותה שנת מס תשלומים לקופת גמל לקצבה. את המידע המועבר אליו כאמור יחזיק המרכז לגביית קנסות בנפרד מכל מידע אחר, ולא ייעשה בו שימוש אלא לשם משלוח התראה או לשם הטלת קנס כאמור לעיל.

ביטוח לאומי- חוק הביטוח הלאומי תוקן לגבי עצמאים כמפורט להלן: שיעורי דמי הביטוח הלאומי על חלק השכר שאינו עולה על %60 מהשכר הממוצע במשק, הופחתו מ- %72.6 ל- %87.2 ,ומנגד הועלו שיעורי דמי הביטוח הלאומי על חלק השכר אשר עולה על %60 מהשכר הממוצע במשק, ב-%6.1 ,מ- %23.11 ל- %83.12( .נציין שלשיעורים הנ"ל יש להוסיף גם דמי בריאות, לגביהם לא חל כל שינוי(. מס הכנסה )תיקון 231 לפקודת מס הכנסה(- לצורך השלמת ההסדר שנקבע בפרק זה, ובפרט לצורך השלמת התיקון שנקבע בחוק קופות גמל, המאפשר לעצמאי למשוך כספים ממרכיב החיסכון לאבטלה בקופת גמל לקצבה ,אם הוא במצב אבטלה, בוצעו מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה כדלקמן: עצמאי המבקש למשוך כספים ממרכיב החיסכון לאבטלה כאמור, יהיה רשאי לבחור אם למשוך את הכספים כהכנסה חייבת לפי פקודת מס הכנסה- וכך לשמר את הפטור ממס על הכספים למועד משיכת הקצבה או למשוך אותם בפטור בסכום הנמוך מבין שני אלה: )1 )סכומים ממרכיב חיסכון לאבטלה בקופת גמל לקצבה, שמשך היחיד לפי ההסדר שנקבע בחוק קופות גמל )כמפורט להלן(; )2 )הסכום הנקוב בסעיף 9(7א()א()2 )לפקודה כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה שבהן הפקיד העצמאי תשלומים לקופת גמל לקצבה, ולאחר שהופחתו ממנה סכומים שמשך בפטור ממס לפי סעיף 9(7א( בגין אותן שנות עבודה; תחילת התיקון לפקודת מס הכנסה, לגבי משיכת הכספים במצב של אבטלה נקבעה ליום 2018.1.1. במטרה לעודד חיסכון ארוך טווח נקבעה הגדלה של הטבת המס של עצמאים לזיכוי בהפקדה לפנסיה בשיעור של %5.0 ובלבד שלא ניצלו את הטבת המס בגין רכישת ביטוח מועדף מפני אובדן כושר עבודה לפי סעיף 32(14()ב(, בנוסף נקבעה הטבה בהפרשה לקרן השתלמות, לפיה, יוכל עצמאי להפקיד %5.4 מהכנסתו לקרן השתלמות ולהיות זכאי בשלהם להטבת מס, בלא תלות בהפקדה של %5.2 נוספים לקרן השתלמות אשר הוא אינו זכאי בשלהם להטבת מס, כפי שנדרש ערב התיקון. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל(- שר האוצר הוסמך לקבוע בתקנות מכוח סעיף 23(ב3()1 )לחוק קופות גמל את המועדים והתנאים שבהם עמית עצמאי אשר סגר את עסקו או חדל לעסוק במשלח ידו, יהיה רשאי למשוך כספים מהסכום שהופקד למרכיב חיסכון לאבטלה. המשיכה תותנה בתנאים שייקבעו בתקנות כאמור וכן בכך שהעצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בעבור שנתיים לפחות מתוך שלוש שנות המס האחרונות, והסכום הכולל של המשיכה לא יעלה על הגבוה מבין מספר אפשרויות המפורטות בסעיף 23(ב3 )לחוק קופות הגמל.