חישוב מאוחד

שני בני זוג עובדים באותה חברה, אשר שייכת לבעל. לחברה יש שני תחומי פעילות - מכירה  למוסדות כגון בתי מלון הארחה  וכו', ובנוסף חנות המוכרת לקהל פרטי. בני הזוג הצהירו שהאישה היתה אחראית על הפעלת החנות, והבעל הפעיל את האגף המוסדי.

הבעל לא מתערב בעבודת האישה והאישה לא מתערבת בעבודת הבעל (אשרי המאמין) .

בני הזוג  ביקשו לעשות חישוב נפרד להכנסותיהם, ובית המשפט דוח את הערעור וובע שהם חייבים לבצע חישוב מאוחד.

הכלל הוא עיקרון החישוב המאוחד - בעל ואישה מדווחים על הכנסותיהם יחד בחישוב מאוחד. לעיקרון זה יש חריג, על פיו ניתן לבצע חישוב נפרד בהתקיים שני תנאים:

1. הכנסות האישה הן הכנסות מיגיעה אישית.

2. מקור הכנסתה נובע ממקור עצמאי ולא תלוי בהכנסות הבעל. (נטל ההוכחה להוכיח אי תלות מוטל על כתפי הנישום).

קיום החריג חשוב מכיוון שהוא מוביל לשיוויון בין המינים, שהוא אחד מעקרונות חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו".

אלא שאצל מר וגברת לס, קבע בית המשפט שיש  תלות בין ההכנסות, כל זאת למרות שעבודת האישה בעסק היתה נחוצה, והשכר ששולם לה היה סביר.

הסיבות להחלטה היו שהאישה היתה עוזרת בעבודה של התחום המוסדי, הבעל תרם רבות לחנות היין, הספקים של שתי הפעילויות היו אותם ספקים, ומעל הכל - הבעל קיבל את האישה לעבודה בחברה בבעלותו, והוא זה שהחליט על תנאיה ושכרה.